צריכת פירות קשורה עם בריאות טובה יותר ומגוון בקטריאלי גדול יותר במיקרוביוטת המעי. קמו-קמו (Myrciaria dubia) הוא פרי מאזור האמזונס בעל פרופיל פיטוכימי ייחודי, פוטנציאל נוגד חמצון משמעותי ותכונות נוגדות דלקת.
עוד בעניין דומה
במחקר בוצע שימוש במבחנים מטבוליים יחד עם פרופיל טקסונומי מבוסס גני 16S rRNA ובהשתלת צואה מיקרוביאלית (FMT) על מנת להעריך את ההשפעה של תמצית קמו-קמו על השמנה והפרעות אימונומטבוליות נלוות בעכברים שקיבלו דיאטה עשירה בשומן וסוכרוז (high fat/high sucrose diet-HFHS).
החוקרים מצאו כי טיפול בעכברים עם קמו-קמו מנע עלייה במשקל, הפחית הצטברות שומן, דלקת ואנדוטוקסמיה. עכברים שטופלו עם קמו-קמו הדגימו תנגודת משופרת לגלוקוז ורגישות טובה יותר לאינסולין כמו גם הגנה מפני סטאטוזיס כבדי.
השפעות אלה קושרו לניצול אנרגיה מוגבר וביטוי יתר של ה-mRNA של החלבון uncoupling protein 1 ברקמת שומן חום של העכברים, ממצא אשר תאם את ביטוי ה-mRNA של קולטן חומצות המרה, TGR5. יתרה מכך, עכברים שקיבלו קמו-קמו הדגימו כמות שונה של חומצות מרה בפלסמה ושינויים בהרכב מיקרוביוטת המעי (שגשוג של Akkermansia muciniphila והפחתה של lactobacillus). עכברים נטולי חיידקים אשר עברו השתלת צואה מעכברים שקיבלו קמו-קמו צברו פחות משקל והדגימו ניצול אנרגיה גבוה יותר מאשר עכברים נטולי חיידקים אשר עברו השתלת צואה מעכברי HFHS מקבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר מדגימות כי קמו-קמו מונע הצטברות שומן ויסצרלי וכבדי באמצעות הפעלת רקמת שומן חום ומגדיל ניצול אנרגיה, מנגנון אשר אינו תלוי במיקרוביוטת המעי וקשור לשינויים משמעותיים בהרכב וגודל חומצות המרה.
מקור:
Anhe, F.F. et al. (2019) Gut. 68(3)
תגובות אחרונות