פגיעת ראש נקשרת באופן מובהק עם תחלואה ותמותה בטווח הקצר. עם זאת, המחקר בנוגע להשלכות של פגיעת ראש על השרידות לטווח הארוך במבוגרים בקהילה נותר מוגבל.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה להעריך את הקשר בין פגיעת ראש לבין הסיכון לתמותה מכל סיבה לטווח הארוך במבוגרים המתגוררים בקהילה, תוך התחשבות בתדירות ובחומרה של פגיעות הראש.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה אשר כלל משתתפים עם ובלי פגיעת ראש במסגרת Atherosclerosis Risk in Communitiesי(ARIC), מחקר עוקבה פרוספקטיבי מתמשך הכולל מעקב החל משנת 1987 ועד ל-2019 ומתקיים בארבע קהילות בארה"ב: מינסוטה, מרילנד, צפון קרולינה ומיסיסיפי.
במסגרת מחקר ה-ARIC נאספו 15,792 משתתפים בסך הכל, כאשר 1,957 מתוכם לא עמדו בקריטריוני ההכללה עקב פגיעת ראש שדווחה באופן עצמי בעת תחילת המחקר; 103 משתתפים שאינם שחורים או לבנים ומשתתפים שחורים מ-field centers במינסוטה ומרילנד הוצאו גם כן בשל race-site aliasing ו-695 משתתפים נוספים להם לא נמצא מידע על תאריך פגיעת הראש או נתונים על משתני לוואי, לא נכללו באנליזה, מה שהוביל לכך שנותרו 13,037 משתתפים אשר עמדו בקריטריוני ההכללה.
חשיפות המחקר כללו את תדירות וחומרת פגיעות הראש, כפי שהוגדרו על ידי דיווח עצמי במסגרת ראיונות וכן באמצעות International Classification of Diseases diagnostic codes בבית החולים (כאשר חומרת פגיעת הראש מוגדרת בתת קבוצות של פגיעות הראש אשר זוהו על ידי הקודים הללו). האנליזה על פגיעת הראש נעשתה כחשיפה משתנת-זמן (time-varying exposure). אימות התמותה מכל סיבה נעשתה באמצעות קישור ל-National Death Index. אנליזת הנתונים נערכה בין 5 באוגוסט 2021 ל-23 באוקטובר 2022.
למעלה ממחצית המשתתפים במחקר היו נשים (57.7%; 42.3% גברים), 27.9% היו שחורים (72.1% לבנים), והגיל החציוני בתחילת המחקר היה 54 שנים (טווח בין רבעוני 49-59 שנים). משך זמן המעקב החציוני היה 27.0 שנים (טווח בין רבעוני 17.6-30.5 שנים). פגיעות ראש אירעו בקרב 2,402 משתתפים (18.4%), כאשר רובן סווגו כקלות.
יחס הסיכונים לתמותה מכל סיבה לאחר פגיעת ראש היה 1.99 (רווח בר-סמך של 95% 1.88-2.11) בהשוואה לאלה ללא פגיעת ראש, עם עדות לקשר תלוי מינון עם תדירות פגיעת הראש (פגיעת ראש אחת: יחס הסיכונים 1.66 [רווח בר-סמך של 95% 1.56-1.77], שתי פגיעות ראש או יותר: יחס הסיכונים 2.11 [רווח בר-סמך של 95% 1.89-2.37]) וחומרתה (קלה: יחס הסיכונים 2.16 [רווח בר-סמך של 95% 2.01-2.31]; בינונית, חמורה או חודרת: יחס הסיכונים 2.87 [רווח בר-סמך של 95% 2.55-3.22]). ההערכות היו דומות בפילוח לפי מין וגזע, עם קשרים מוחלשים בקרב משתתפים אשר היו בני 54 ומעלה בתחילת המחקר.
החוקרים מסכמים כי בעוקבה מבוססת קהילה זו, אשר כללה מעקב אורך של למעלה משלושה עשורים, נמצא כי פגיעת ראש נקשרה עם ירידה במשך השרידות לטווח הארוך באופן תלוי מינון. ממצא זה מדגיש את החשיבות בנקיטת אמצעים אשר מטרתם מניעה והתערבויות קליניות בעת הצורך על מנת להפחית את שיעורי התחלואה והתמותה עקב פגיעות ראש.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות